נוהל גילוי מרצון נועד לעודד נישומים, עוסקים ויחידים בעלי תפקידים רלוונטיים בתאגידים שעברו על חוקי המיסים לתקן את הדיווחים שלהם ולדווח נתוני אמת. לפי נתוני רשות המיסים בישראל, הנוהל מוכיח את עצמו ואחת לכמה שנים הוא מופעל מחדש במטרה להשיג מטרות שונות.
באופן עקרוני, היעד של הנוהל הוא להגדיל את כמות הדיווחים האמיתיים וכך לאפשר בקרה יעילה יותר על הנעשה במשק. כמו כן, מבחינת רשות המיסים משתלם לוותר על הקנסות שמלוות העלמת מידע ולקבל לפחות חלק מהתשלומים באמצעות נוהל גילוי מרצון.
במסגרת גילוי מרצון מתחייבת רשות המיסים יחד עם פרקליטות המדינה שלא לנקוט הליכים פליליים נגד מי שחושף את הדיווחים האמיתיים שלו. ההתחייבות של רשות המיסים חשובה כי בלעדיה עלולים נישומים, עוסקים ויחידים בעלי תפקידים בתאגידים גדולים לחשוש לבצע גילוי מרצון. בנוסף, רשות המיסים קובעת תנאים ספציפיים עבור גילוי מרצון ולא מאפשרת לכל אחד לבצע אותו.
תנאים לביצוע גילוי מרצון
יש כמה תנאים שמהווים חלק בלתי נפרד מנוהל גילוי מרצון מבחינת רשות המיסים, רשויות המדינה, הגורמים האחראיים וכמובן הנישומים, העוסקים ובעלי התפקידים בתאגידים. קודם כל, הגילוי מרצון חייב להיות כנה ולהיעשות בתום לב על מנת שרשות המיסים לא תנקוט הליכים משפטיים. בתוך כך, במועד הגילוי מרצון יש להוכיח שלא נערכת שום סוג של חקירה או בדיקה בעניין שעל הפרק על ידי רשות המיסים.
המאפיין המשותף לכל התנאים שקובעים מתי אפשר ואי אפשר לבצע גילוי מרצון הוא שרשות המיסים לא רוצה להגיע למצב שבו הנוהל מונע נקיטת הליכים שכבר התחילו. ברשות המיסים מציבים את הכנות בראש סדר העדיפויות ולא מאפשרים לעברייני מס ליהנות מהטבות שלא מגיעות להם.
סטיב קש 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.